דרכים מקובלות לאבחון מחלות הקשורות ללב:

תשאול החולה -הרופא מתשאל את החולה כדי לבדוק מהם התסמינים הספציפיים שלו/ה, כמה זמן הם נמשכים  והאם יש במשפחה היסטוריה של מחלות לב.

בדיקות דם- כאשר שריר הלב נפגע מחוסר חמצן ,הוא משחרר מרכיבים מסוימים לדם. אלו ניתנים לזיהוי ומדידה במעבדה.

אלקטרוקרדיוגרמה (ECG) -בדיקה זו באה לבדוק את אופי ומשך הפעילות החשמלית של הלב.

אבחונים נוספים:

צילום חזה – על מנת לקבוע את גודל הלב ומיקומו. בדיקה זו אף מספקת מידע על מצב הריאות.

אלקטרוקרדיוגרמה (ECG) במאמץ – בדיקה זו יכולה להעיד על קיום הצרות בלב ובעיה בזרימת הדם אל מחוץ ללב (איסכמיה). כמו-כן, אם קיימים אירועים חריגים בקצב הלב בזמן פעילות גופנית מאומצת (דוג': פעימות יתר).  הבדיקה יכולה להתבצע ברכיבה על אופניים או על גבי מסלול הליכה.

אולטרה-סאונד – אולטרה-סאונד לבבי נקרא גם אקו-לב. במהלך הבדיקה נעשה שימוש בגלי קול בכדי להציג את מבנה הלב ותפקודו. על מסך וידאו מוצגת תמונה נעה של הלב הפועם והרופא הבודק יכול להעריך את עובי הלב, גודלו ורמת תפקודו.

אנגיו-גרפיה (צנתור) – בדיקה אנגיוגרפית מתבצעת באמצעות הזרמת חומר ניגוד דרך קטטר המוחדר לעורקי המטופל וצילום של כלי הדם בעזרת רנטגן. הבדיקה (צנתור אבחנתי) נעשית במעבדת הצנתורים.

בדיקת CT לב – בדיקה אבחנתית מהירה, לא פולשנית ולא מכאיבה המספקת תמונות של פעילות הלב באיכות גבוהה מאד. הבדיקה מאפשרת לרופא לאבחן היצרויות בכלי הדם במידה וקיימות. כמו כן, הבדיקה מאפשרת לאבחן את מצב המעקפים ללב במטופלים שעברו ניתוח מעקפים.

דימות תהודה מגנטית MRI – סריקת MRI של הלב היא שיטה חדשה המאפשרת הדמיה מדויקת של הלב בשלמותו וכן של כלי הדם הגדולים היוצאים ממנו (למשל – אבי העורקים). ההדמיה מאפשרת להעריך את מבנה הלב ואת תפקוד החדרים. בנוסף, הטכנולוגיה מאפשרת לבחון בצורה מדויקת מחלות מסתמים, את רמת אספקת הדם לשריר ולרקמת הלב. חולים שבגופם מושתל קוצב-לב, דפיברילטור, משאבות אינסולין או קוצבים לגירוי עצבי נתונים להוראות סריקה ספציפיות ומשנה זהירות ולא תמיד יכולים לעבור בדיקה זו. זאת מאחר ובתנאים מסוימים מכשיר ה-MRI עלול להפריע לפעולת המכשירים ואף להפסיק את תפקודם ופעילותם. כיום, קיימים מכשירים מושתלים המיוצרים בטכנולוגיה מותאמת ל-MRI ומאפשרים למטופל לעבור את תהליך ההדמיה ללא חשש.

מכשירי הקלטה (א.ק.ג. תת-עורי):

מכשיר א.ק.ג. תת עורי – נקרא גם מכשיר הולטר מושתל או Implantable loop recorder. מטרתו להקליט תרשים א.ק.ג. ועל ידי כך לאבחן הפרעות קצב אצל המטופל. המכשיר מוכנס אל גוף החולה דרך חתך מזערי בעור שגודלו כ-6 ס"מ. תהליך ההכנסה הינו פשוט מאוד ואינו כרוך בפרוצדורה ארוכה ומסובכת. לכן, אצלנו ב-BIOTRONIK נכנס המוצר לקטגוריית מכשירים תת עוריים (Insertable Loop Recorder), דהיינו, מוכנסים מתחת לעור, ולא מוגדר כמכשיר מושתל כמו קוצב לב או דפיברילטור. משך זמן הכנסת א.ק.ג. תת-עורי אל גוף המטופל אינו אורך זמן רב ולוקח בממוצע כ- 2.5 שניות.

הא.ק.ג התת-עורי נכנס לשימוש בשנות ה-90 ומשמש ככלי אבחון מתקדם להפרעות קצב מסוג ברדיקרדיה (הפרעות קצב אטיות או הפסקה פתאומית בקצב הלב) ולהפרעות קצב מהירות מסוג פרפור פרוזדורים המחייבות טיפול תרופתי.

BIO19504_Arzt_und_Patient-(1)מדוע ומתי מחליטים להכניס א.ק.ג תת עורי ?

א.ק.ג תת עורי מנטר באופן רציף את קצב הלב. במידה ומתרחשת הפרעת קצב הוא מקליט ושומר אותה בזיכרון המכשיר. ההקלטה יכולה להישלח כבר באותו יום לרופא המטפל דרך מערכת הניטור מרחוק. אם המטופל אינו מחובר לשירות הניטור, קריאת הנתונים והיסטוריית האירועים שהקליט המכשיר תבצע במרפאת הקוצבים מדי מספר שבועות.

 

בדיקה אלקטרופיזיולוגית (EPS)

לרוב, מטופלים מופנים לביצוע בדיקה אלקטרופיזיולוגית לאחר שעברו סדרת בדיקות לשלילת גורמים אחרים. במהלך הבדיקה נמדדים פרמטרים המאפיינים את מערכת ההולכה החשמלית של הלב. הבדיקה עונה על שאלות כגון: היכן ממוקם מקור הפרעת הקצב? מהו הזרז להפרעה זו? מה גורם להפרעה להשתנות או להסתיים? מהו הקשר בין התסמינים שחווה המטופל (למשל, דפיקות לב, סחרחורת או אבדן הכרה) לבין הפרעת הקצב? מהו הטיפול היעיל ביותר?

הבדיקה תתבצע לרוב במקרים הבאים:

  • קיימת הפרעת קצב מתועדת, בייחוד למטופלים שאינם מאוזנים על ידי תרופות.
  • קיים סיכון עבור המטופל ללקות בהפרעת קצב מסכנת חיים או כאשר הוא סובל ממצבים רפואיים העלולים לגרום להפרעות קצב מסכנות חיים.
  • המטופל נמצא בסיכון לחוות מוות לבבי פתאומי לאחר שלילה של גורמים אחרים.
  • המטופל סובל מתסמינים העלולים להיגרם כתוצאה מהפרעות קצב, לאחר שלילה של גורמים אחרים.

: