הלב, מחזור הדם וכיצד הם פועלים

הלב הוא איבר שרירי וחלול, וגודלו כגודל אגרוף. בדקה אחת, הלב שואב ומזרים כחמישה ליטרים של דם אל הגוף.  לב בריא פועם בין 60 עד 100 פעמים בדקה. במהלך פעילות גופנית או תחת לחץ נפשי, פעימות הלב יכולות לעלות ליותר מ-100 פעימות בדקה על מנת לספק כמות מספקת של חמצן לאיברים ולרקמות הגוף. הלב מורכב מארבעה חללים. בין צידו הימני והשמאלי של הלב מפרידה מחיצה (ספטום).

בשני חצאי הלב נמצאים עליה וחדר, כל אחד מהם בעל מבנה חלול. העליה היא החלל העליון, המתחבר לחדר, חלל השאיבה הראשי של תמונה של מבנה הלב הלב. צדו הימני של הלב שואב דם "משומש" שצבעו אדום כהה, ומזרים אותו אל הריאות. הדם היוצא מן הריאות מועשר בחמצן, זורם לחציו השמאלי של הלב. צדו השמאלי של הלב מזרים דם שצבעו אדום בוהק, עשיר בחמצן, אל אבי העורקים, המספק לגוף את החמצן.

בלב יש מסתמים חד כיווניים, הנקראים מסתמי הלב. מסתמים אלו נפתחים כאשר הדם זורם דרכם ולאחר מכן נסגרים ומונעים מהדם לזרום חזרה.

שני סוגים של מסתמים:

מסתמים צניפיים

המסתם הדו-צניפי (מיטרלי) בצד השמאלי של הלב והמסתם התלת-צניפי (טריקוספידלי) בצדו הימני.

מסתמים סהרוניים

מסתם אבי העורקים בצד השמאלי ומסתם עורק הריאה בצד הימני. המסתמים הצניפיים מפרידים בין העליות לחדרים. כשהעלייה מתכווצת, מסתמים אלו נפתחים ובכך מאפשרים לדם לזרום אל תוך החדרים. בעת כווץ החדרים, מסתמים אלו נסגרים ובכך מונעים מהדם לזרום חזרה אל העליות. המסתמים הסהרוניים מפרידים בין החדרים לעורקים היוצאים מן הלב. בעת כיווץ החדרים, מסתמים אלו נפתחים ובכך מאפשרים לדם לנוע קדימה. כאשר החדרים במנוחה, מסתמים אלו נסגרים וכתוצאה מכך נמנעת זרימת דם חזרה אל הלב.

סגירתם של מסתמי הלב מפיקה קולות אותם יכול הרופא לשמוע על ידי שימוש בסטתוסקופ. קול הלב הראשון נגרם כתוצאה מסגירתם של המסתמים הצניפיים, ואילו קול הלב השני נגרם כתוצאה מסגירתם של המסתמים הסהרוניים. ליקויים במסתמי הלב, כגון עיבוי או גמישות יתר, הגורמים לשינויים בזרימה דרך המסתם, עלולים להפיק קול הנקרא אוושה.

כלי הדם הנמצאים בלב

כמו לגוף, גם ללב יש גם מערכת כלי דם משלו (הידועה בשם המערכת הקרדיווסקולרית) שתפקידה לספק דם לשריר הלב. כלי דם אלה נקראים העורקים הכליליים או ורידי הלב. שלושת העורקים הכליליים העיקריים יוצרים טבעת סביב הלב ומספקים לו חמצן וחומרים מזינים חיוניים. בצדו השמאלי של הלב נמצאים העורקים הכליליים בחלקו הקדמי של הלב ומאחוריו, ואילו בצדו הימני של הלב נמצא רק עורק אחד.

העורק הכלילי הראשי בצידו השמאלי של הלב (ידוע בשם LCA) מספק דם לחלקו הקדמי של הלב. הוא מתפצל לעורק היורד במורד חלקו הקדמי השמאלי של הלב (LAD) ולעורק עוקף (סירקומפלקס CX).

העורק הכלילי הימני (ידוע בשם RCA) מספק דם לחלק גדול ומשמעותי של צדו הימני של הלב. כמו כן הוא מהווה מרכיב משמעותי במערכת ההולכה החשמלית.

בנוסף לעורקים הכליליים, ישנם שלושה ורידי לב גדולים המתנקזים לוריד אחד גדול יותר הממוקם בדופן העלייה הימנית של הלב ונקרא הסינוס הכלילי. הסינוס הכלילי ממוקם בחלקו האחורי של הלב וזורם בצורה אלכסונית לציר הלב הנמצא בין העליה השמאלית והחדר השמאלי. הורידים הכליליים מפנים דם עני מחמצן מהלב.

כיצד הלב פועם

בכל פעם ששריר הלב מתכווץ, הוא מזרים דם אל הגוף כדי להבטיח כי כל הרקמות והאיברים יקבלו אספקה סדירה של חמצן וחומרים מזינים חיוניים. העליות אוספות את הדם ולאחר מכן מעבירות אותו במורד הזרם אל החדרים, המזרימים את הדם אל הגוף (מצדו השמאלי של הלב) או אל הריאות (מצדו הימני של הלב). הדם נדחף קדימה על ידי התכווצות של הלב (סיסטולה). מיד לאחר מכן הלב נמצא בהרפיה (דיאסטולה) על מנת להתמלא שוב בדם.

על מנת שיוכל לפעול, דרושה פעילות חשמלית שתתפשט בכל הלב. מקורה של הפעילות החשמלית בחלקו העליון של הלב בנקודת קיצוב מיוחדת. מנקודה זו מתפשט הזרם חשמלי במורד הלב דרך מערכת ההולכה החשמלית. תוך אלפית השנייה, זרמים חשמליים מתפשטים בכל רחבי הלב וכתוצאה מכך שריר הלב מתכווץ. בלב בריא, מקור הפולסים החשמליים הוא קשרית הסינוס, המכונה גם הקוצב הטבעי המייצר את קצב הלב.

קשרית הסינוס הנה קבוצה של תאי שריר מיוחדים, הממוקמת בצומת שבין הוריד הנבוב העליון (הוריד הראשי בחזה) והעלייה הימנית. הוא פורק חשמל באופן אוטומטי בשיעור מסוים לדקה ובכך גורם לפעילות החשמלית בכל הלב. לאחר שהפולסים החשמליים עוברים דרך העליות, הם מגיעים לצומת שבין העליות והחדרים (צומת AV). משם, הזרם החשמלי מתפשט אל עבר המחצית התחתונה של הלב ובסופו של דבר נותן ללב את הדחף להתכווץ ולהזרים דם דרך מחזור הדם המערכתי (זרימת הדם הכללית בגוף). כל התכווצות בודדת של שריר הלב מייצגת פעימת לב אחת.

מחזור הדם המערכתי והריאתי

הפונקציות החיוניות שלנו נשלטות על ידי שתי מערכות שאיבה: מחזור הדם הריאתי (הקשור לריאות) ומחזור הדם המערכתי (הקשור לכלל הגוף). המערכות מופרדות על ידי מחיצה דקה הנמצאת בלב. שתי מערכות השאיבה מבטיחות כי הדם יכול להתמלא בחמצן בריאות ודם מחומצן יגיע לגופנו.

כלי דם

הגוף מקבל אספקה של דם באמצעות כלי דם רבים. כלי דם אלה מזרימים דם באופן קבוע לכל הגוף לאורך כל חיינו. כתוצאה מכך, כלי הדם הללו חשופים ללחץ ומאמץ לאורך זמן. למעשה, ניתן לחלק את כלי הדם לשלוש קבוצות- עורקים, ורידים ונימים:

עורקים

עורקים הם כלי דם המזרימים דם מן הלב אל הגוף. הדם נשאב באמצעות כלי הדם בלחץ גבוה ולכן דפנות כלי הדם חייבות להיות עמידות וגמישות. התכווצויות הלב גורמות ללחץ משתנה בעורקים. כאשר החדר השמאלי מתכווץ (סיסטולה), הלחץ עולה במהירות לסף הגבוה ביותר. כאשר החדר נמצא בהרפיה (דיאסטולה), הלחץ יורד לסף התחתון שלו. לחץ הדם, אם כן, בא לידי ביטוי בשני מספרים. לחץ הדם האופטימלי הינו 120/80. נתוני לחץ הדם שלך מושפעים מתפוקת הלב, התנגדות כלי הדם ללחץ ונפח הדם.

לאחר שעזב את הלב ואת אבי העורקים (העורק הראשי של הגוף), הדם מועבר באמצעות רשת של כלי דם גדולים הנקראת העורקים ההיקפיים. עורקים היקפיים נושאים ומספקים דם אל כלי דם קטנים יותר, על מנת שהשרירים ואיברי הגוף יקבלו חמצן וחומרים מזינים. עורקים הממוקמים בצוואר ובזרועות מספקים דם בעיקר למוח ולזרועות. אבי העורקים והעורקים הנמצאים באגן הירכיים וברגליים מספקים דם לשאר האיברים ולרגליים.

ורידים

הורידים מאפשרים לדם להתנקז בחזרה אל הלב. הזרימה בתוכם היא בעלת לחץ נמוך והם מכילים מסתמים קטנים שעוזרים להזרים את הדם לכיוון הלב. ברגע שאיברי הגוף והגפיים השתמשו בחמצן הנמצא בזרם הדם, רשת הורידים של הגוף מחזירה את הדם העני בחמצן אל הלב. הוריד המרכזי הממוקם בחזה נקרא וריד נבוב עליון, והוריד הראשי בחלל הבטן הוא וריד נבוב תחתון.

נימים

נימים הם כלי הדם הקטנים ביותר בגוף. הם דקים מאוד ודופנותיהם בנויות משכבה אחת בודדת של תאים. הם עוברים דרך כל האיברים והרקמות כמו רשת עדינה ומאפשרים לחומרים לעבור בין הדם לרקמות. הנימים, אם כך, חשובים ביותר בהעברת חמצן ופחמן דו חמצני, כמו גם חומרים מזינים ופסולת.

מחזור הדם

זרם הדם מורכב משתי מערכות שאיבה, המחזור המערכתי (המתייחס לגוף באופן כללי) ומחזור הדם הריאתי (הנוגע לריאות). שתי מערכות אלו מחוברות ביניהן כך שדם תמיד יזרום דרך מחזור הדם הריאתי. זרם הדם שלנו מפיץ את החמצן ואת החומרים המזינים כל מחזור מתחיל כאשר דם עני בחמצן מצדו הימני של הלב זורם מעורק הריאה לכיוון הריאות, שם הוא מועשר בחמצן טרי. הריאות מורכבות מתאים קטנים וחלולים הנקראים נאדיות, המוקפות בנימי דם. החמצן נע מהנאדיות אל נימי הדם, שם הוא נקשר לחלבון גדול הנקרא המוגלובין. בו בעת, פחמן דו חמצני עובר מנימי הדם אל נאדיות הריאה.

ההמוגלובין נושא את החמצן שנספג דרך כלי הדם ונותן לדם את צבעו האדום האופייני. הדם אז עובר מנימי הדם הנמצאים בריאות אל ורידי הריאה. הדם המועשר בחמצן זורם חזרה דרך ורידי הריאה אל העלייה השמאלית של הלב. לאחר מכן עובר דרך  החדר השמאלי וזורם אל תוך אבי העורקים (העורק הראשי). משם הוא מוזרם לכל הגוף דרך העורקים השונים. החמצן מהדם מועבר לאיברים ורקמות הגוף, ופחמן דו חמצני ופסולת מועברים אל הדם בחזרה (מחזור הדם המערכתי).

 

מערכת ההולכה