הפרעות בקצב הלב –אריתמיה

שריר הלב פועם כמו שעון מדויק ומתאים את עצמו לטווח רחב של מצבים גופניים ונפשיים. הלב מגיב תמיד לרגשות שלנו, בין אם אנחנו עצובים, שמחים או עייפים ומתאים את התפוקה שלו באופן מידי כשאנחנו זקוקים לכך. הלב מתכווץ ומזרים את הדם לכל חלקי גופנו בתגובה לאותות חשמליים הנוצרים במערכת החשמלית שנמצאת בתוך הלב. כאשר המערכת הזאת משתבשת, נוצרת הפרעה בקצב הלב.
לב בריא פועם בקצב של 60-100 פעימות בדקה בעת מנוחה. בעת מאמץ, קצב הלב יכול להגיע ל- 180 פעימות בדקה.
הפרעה בקצב הלב עלולה להתבטא בקצב אטי מידי, מהיר מדי, דילוג על פעימות או בקצב המשתנה מפעימה לפעימה. לרוב, הפרעות אלו הן חסרות משמעות קלינית וניתן להתעלם מהן .עם זאת ,יש לזכור כי ישנן הפרעות קצב מסוכנות מאד אשר עלולות להיות קטלניות.
הדוגמה השכיחה ביותר של הפרעת קצב קטלנית היא דום לב הנגרמת כתוצאה מפעילות מהירה מאוד של החדרים (פרפור חדרים). זהו מצב שבו הלב מפסיק לפעום וללא החייאה מידית נגרם מוות.

ברדיקרדיה- כשהלב פועם לאט מידי

ברדיקרדיה הנו  מצב בו קצב הלב אטי מידי. במצב זה, הגוף לא מקבל מספיק חמצן בעת פעילות רגילה או פעילות גופנית קלה וכתוצאה מכך החולה עלול לחוש סחרחורת, עייפות, קוצר נשימה או חולשה.

סינוס ברדיקרדיה

מצב בו הלב פועם בקצב קבוע הנמוך מ-60 פעימות לדקה נקרא סינוס ברדיקרדיה. קצב הלב הרגיל נשמר והלב פועם באופן רגוע וקבוע. סינוס ברדיקרדיה עשוי להופיע גם בקרב אנשים בריאים – בעיקר ספורטאים בעלי כושר גופני גבוה. הלב מסתגל לירידה במספר הפעימות לדקה, ומספק לגוף תפוקת דם מספקת.

תסמונת הסינוס החולה

תסמונת הסינוס החולה היא מצב בו מחלת- לב מפריעה לפעילות הקוצב הטבעי של הלב – קשר הסינוס.
פולסים חשמליים נוצרים לאט מידי בלב. בעיקר בזמן מאמץ, הלב לא מסוגל להתאים את פעימות הלב לפעילות גופנית מוגברת. תסמונת הסינוס החולה עלולה להתפתח בעקבות מחלת עורקים כליליים, דלקת בשריר הלב (מיוקרדיטיס), פגיעה בשריר הלב (קרדיומיופטיה) או פיברוזיס של מערכת ההולכה של הלב.
למרות שהביטוי הקליני לתסמונת הסינוס החולה הוא לרוב פעימות לב אטיות מידי, לעתים נגרמות פעימות לב מהירות ולא סדירות הגורמות למצב המכונה סינדרום ברדי-טכי.

חסם הולכה של הקוצב המשני (AV block)

זוהי הפרעת הברדיקרדיה השנייה בשכיחותה. ההפרעה נגרמת כתוצאה מחסם בנתיב ההולכה בין הקוצב הראשי והקוצב המשני. בהפרעה זו הסיגנלים החשמליים מקשר הסינוס יכולים לעבור רק באופן חלקי דרך ה- AV node, מרכז עצבי הממוקם בין הפרוזדורים לבין חדרי הלב.
חסימה מוחלטת של ה- AV מתרחשת כאשר ההולכה בין העלייה לחדר בלתי אפשרית. במקרה כזה הגוף מפעיל מרכזים חשמליים אחרים בלב הנותנים תמיכה ומפיקים קצב אטי מאד על מנת לשמר את פעילויות החיים החיוניות ביותר.

טכיקרדיה: כשהלב פועם מהר מידי

טכיקרדיה הינו מצב בו הלב פועם בקצב מהיר העולה על 100 פעימות לדקה. בקצב מהיר כזה, הלב אינו יכול להזרים ביעילות דם עשיר בחמצן אל הגוף. מקור הטכיקרדיה עשוי להיות במדורי הלב העליונים, מצב המכונה טכיקרדיה עלייתית (SVT) או במדורי הלב התחתונים, מצב המכונה טכיקרדיה חדרית.

טכיקרדיה על- חדרית (SVT)

טכיקרדיה על- חדרית נוצרת כתוצאה מפעילות חשמלית מהירה באזורים שמעל חדרי הלב והיא כוללת הפרעות קצב מסוגים שונים, כגון רפרוף ופרפור פרוזדורים, טכיקרדיה פרוזדורית, AVNRT וסינדרום על שם וולף-פרקינסון-ווייט (WPW).
בהפרעות מסוג רפרוף או פרפור פרוזדורים, מופר הרצף המוסדר של קצב הלב. הפרוזדורים מתכווצים בקצב מהיר ולעיתים גם לא סדיר. בעקבות כך יכולת החדרים לתפקד כמשאבת דם הולכת ויורדת ועמה יורדת גם תפוקת הלב.
טכיקרדיה על- חדרית קוראת לעתים ללא סיבה גם בקרב אנשים עם לב בריא, אך היא לא בהכרח תורגש.

רפרוף פרוזדורים

זהו מצב בו פרוזדורי הלב מתכווצים בקצב גבוה באופן זמני או קבוע, כתוצאה מקיומו של נתיב הולכה חשמלית קצר בפרוזדורים. נהוג לכנות מצב בו הרפרוף מתרחש בפרוזדור הימני כרפרוף פרוזדורים טיפוסי. תדירות הפעימות בפרוזדורים, המגיעה לכדי 200-300 פעימות לדקה, מואטת על ידי קשר ה-AV, ומועברת אל חדרי הלב ביחס של 2:1. האטה זו גורמת לכך שקצב הלב של החולה יהיה סדיר ומהיר וינוע בין 100 ל-150 פעימות לדקה.
מחלות- לב הן לרוב הגורם לפעילות הלא סדירה של הפרוזדורים. בשל כך, פעילות לא סדירה זו שכיחה יותר ככל שגיל החולה עולה. כ-6% מהחולים מעל גיל 80 סובלים מרפרוף פרוזדורים. (מקור: Competence Network on Atrial Fibrillation).
תסמיני רפרוף הפרוזדורים משתנים בהתאם לגיל החולה ומחלת הלב- הבסיסית. חולים רבים מרגישים תסמינים כגון דופק מואץ, אי נוחות פנימית, עייפות, קוצר נשימה ותחושה של לחץ בחזה.
כיום, הטיפול הנפוץ ברפרוף פרוזדורים נעשה על ידי צריבה מונחית צנתר (Catheter Ablation), כלומר, בידוד האזורים הבעייתיים מבחינה חשמלית. אזורים אלו ניתנים לבידוד והכחדה על ידי שימוש בזרם חילופי בתדר גבוה (Istmus Ablation) . הליך זה בטוח מאוד ויש לו שיעור הצלחה של מעל ל -95%.

פרפור פרוזדורים

פרפור פרוזדורים הוא ההפרעה השכיחה ביותר של קצב הלב וגם החשובה ביותר במונחים של כלכלת בריאות. בגרמניה, למשל, פרפור פרוזדורים משפיע על יותר ממיליון בני אדם. ב -40 השנים הבאות, נתון זה יגדל למעל ל -2.5 מיליון עקב שינויים דמוגרפיים. מאחר ופרפור פרוזדורים מתרחש לעתים קרובות ללא סימפטומים, מומחים מניחים שיש מספר רב של מקרים שאינם מתועדים. בנוסף לחולים שאובחנו כסובלים מפרפור פרוזדורים , יש כנראה עוד מיליון אנשים הסובלים מפרפור פרוזדורים מבלי לדעת זאת.
כאשר גירוי חשמלי מועבר באופן תקין בלב, הפולסים החשמליים היוצרים את תנועת המשאבה של הלב נוצרים ומוסדרים על ידי קשר הסינוס – קוצב הלב הטבעי של הגוף. ראשית, שני הפרוזדורים מתכווצים ומזרימים דם אל החדרים. לאחר מכן, החדרים מתכווצים ומביאים לשאיבה של הדם אל כלי הדם הגדולים היוצאים מן הלב. הדם שנשאב מוזרם הלאה ועובר אל מחזור הדם ולאברי הגוף.
במצב של פרפור פרוזדורים, הפולסים החשמליים היוצרים באופן נורמלי את קצב הלב, לא נוצרים בקשר הסינוס אלא באזורים אחרים בפרוזדורים. הפעילות החשמלית הלא סדירה מועברת במהירות ברחבי הפרוזדורים ומואטת עם ההגעה אל צומת ה-AV (הצומת בין העליות והחדרים). תוצאת הפעילות החשמלית החריגה היא דופק מהיר ולא סדיר של הלב.

ניתן לסווג פרפור פרוזדורים על בסיס משך אירועי הפרפור:

פרפור פרוזדורים התקפי: אירועי פרפור פרוזדורים חוזרים המסתיימים מעצמם תוך מספר שעות עד שבוע.

פרפור פרוזדורים נמשךאירועי פרפור פרוזדורים שנמשכים מעל שבוע המסתיימים על ידי טיפול תרופתי או היפוך קצב הלב בלבד.

פרפור פרוזדורים קבוע: אינו מסתיים על ידי טיפול תרופתי או היפוך חשמלי. לכן, מקצב הלב יישאר בפרפור פרוזדורים, אך הטיפול התרופתי ינסה להאט ולווסת את קצב-הלב ולדלל את הדם.

התסמינים של פרפור פרוזדורים

פרפור פרוזדורים לא ילווה בהכרח בתסמינים. ככל שגיל החולה עולה, ישנו סיכוי גדול יותר שהחולה לא יחוש סימפטומים כלל. החולים שכן יחוש בסימפטומים, עלולים לחוש הלמות לב (פלפיטציות), קוצר נשימה, סחרחורת, חוסר הכרה או תחושה של החסרת פעימות. תחושה של קצב לא סדיר של הלב גורמת לעתים קרובות לחולה לחוש באי נוחות רבה.
כאשר קצב הלב מהיר מידי, החולה עלול לאבד את הכרתו. כמו כן, המחלה הבסיסית הגורמת לפרפור הפרוזדורים עלולה לגרום לתסמינים נוספים. לדוגמה, חולי אי ספיקת לב מרגישים לעתים קרובות גם עייפות וחולשה.

השפעות פרפור הפרוזדורים

התחושה האופיינית ביותר של פרפור פרוזדורים היא אי סדירות בדופק. להבדיל מרפרוף פרוזדורים, במצב של פרפור, הפרוזדורים וחדרי הלב פועלים באופן לא סדיר. על אף העובדה שחדרי הלב נעים באופן אטי יותר מהפרוזדורים, הדופק עדיין נחשב למהיר (לעתים קרובות יגיע לכדי דופק של 140 פעימות לדקה).
מחקרים בנושא הראו כי 70% מאירועי פרפור פרוזדורים הינם אתסמיניים (אינם מורגשים) ולכן אינם מאובחנים. הבעייתיות נובעת מכך שפרפור פרוזדורים מגביר את הסיכון לאי ספיקת – לב או לשבץ מוחי. כתוצאה מההתכווצות הלא סדירה של הפרוזדורים, קריש דם עלול להיווצר בתוך מבנה המכונה – "אוזנית" שנמצא בפרוזדור השמאלי.
קריש דם זה עלול לנדוד אל המוח וכתוצאה מכך לגרום לשבץ. במקרים נפוצים פחות, הקריש עלול לנדוד אל איברים אחרים בגוף. לכן, ההמלצה במרבית המקרים עבור חולים הסובלים מפרפור פרוזדורים היא להתחיל טיפול על ידי מדללי דם.
הסיכון לשבץ משתנה מאדם לאדם והוא תלוי בקיומם של גורמים נוספים כגון אי ספיקת לב, יתר לחץ דם (לחץ דם גבוה), גיל, סכרת, מחלות כלי דם, מין או היסטוריה קודמת של שבץ. הרופא יחליט על סוג התרופה שתינתן לדילול הדם בהתחשב בשקלול הפרמטרים הללו.

הפרעות קצב חדריות

בעולם המערבי בכלל וישראל בפרט, מתים מדי שנה עשרות אלפים כתוצאה מדום לב. במרבית המקרים, דום הלב נגרם כתוצאה מהפרעת קצב מהירה של חדרי הלב, הידועות בשם רפרוף חדרים או פרפור חדרים.
הסיבות השכיחות ביותר של פרפור חדרים הן מחלות לב, הפרעות במחזור הדם, התקף לב קודם או חולשה בשריר הלב. רוב החולים עם הפרעות קצב- לב מסכנות חיים, סובלים ממחלת לב כלילית (CAD).

טכיקרדיה חדרית (רפרוף חדרים)

מצב בו קצב הלב עולה מעל 100 פעימות לדקה. הקצב המהיר הופך להיות קריטי ובעייתי היות וחדרי הלב אינם מספיקים להתמלא בדם. בהתאם לכך, המערכת הקרדיווסקולרית מקבלת מעט חמצן – מצב העלול להוביל לאיבוד ההכרה. הטיפול בטכיקרדיה החדרית נעשה על ידי דפיברילציה (שוק חשמלי). חולים בעלי תפקוד לבבי ירוד – כגון חולים לאחר התקף לב או הצרות בעורקים הכליליים מוגדרים בסיכון גבוה יותר לפתח טכיקרדיה חדרית.

פרפור חדרים

פרפור חדרים הינו מצב בו הלב פועל במהירות הגבוהה מ-300 פעימות לדקה.
פרפור חדרים הנמשך מעל מספר שניות הוא מצב מסכן חיים. במצב זה הפעילות הסדירה של קוצב הלב הטבעי נפסקת, ובמקומה נוצרת פעילות מהירה ובלתי סדירה בחדרי הלב. מצב זה גורם להפסקת אספקת הדם והחמצן לגוף. החולה יחוש חולשה, סחרחורת וקוצר נשימה.
בהיעדר טיפול מיידי, המערכת הקרדיווסקולרית תקרוס והחולה יאבד את הכרתו. כתוצאה מאי אספקת החמצן לרקמות השונות, עלול להיווצר נזק חמור למוח ולאיברי הגוף השונים. במקרה ופרפור החדרים אינו מטופל ומופסק בעזרת מתן שוק חשמלי חיצוני במהרה, מצב זה יגרום למוות.
על הרופא לאבחן ולקבוע את מחלת הלב הגורמת להפרעות הקצב על מנת להצליח למנוע או לעצור אותן בעתיד. בחלק מהמקרים, יוחלט להשתיל בגופו של החולה מכשיר המכונה דפיברילטור לבבי מושתל (ICD), שיטפל באופן אוטומטי בהפרעות הקצב הללו.

שוקים חשמליים מדפיברילטור לבבי מושתל (ICD)
על מנת לטפל בהפרעות הקצב המהירות והמסכנות חיים, ולסיימן, הדפיברילטור המושתל יעביר מכת חשמל בעצמה המינימלית שתאפשר את איפוס קצב הלב והשבתו לפעילות התקינה.
הסיבות הנפוצות לטכיקרדיה כוללות הצרות של העורקים הכליליים, דום לב או מחלות לב נוספות הקשורות באי ספיקת לב.